#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיט. מנין שלב""ש שטר העומד להגבות כגבוי דמי? "	"מדתנן מתו בעליהן של הסוטות עד שלא שתו, ב""ש אומרים נוטלות כתובה ולא שותות. ומדוע נוטלות כתובה והרי ספק זינתה וכיצד היא מוציאה מיורשי הבעל שהם ודאין בירושה. אלא ע""כ שב""ש סוברים ששטר העומד להגבות כגבוי דמי, והיא מוחזקת בנכסים יותר מהם ואין כאן מוציא מידי ודאי."	כתובות פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכ. יבם שרוצה למכור בנכסי אחיו 1) מה יכול לעשות 2) מדוע לא ייחד לה שיעור כתובה והשאר ימכור 3) מדוע לא יכתוב לה דקנאי ודקנינא, ואז יהיה רשאי למכור כמו באשתו? 	"1) אם כהן הוא שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה יעשה לה סעודה יפה ויפייסנה שתתן לו רשות למכור את העודף על כדי כתובתה. ואם ישראל הוא יכול לגרשה בגט ולהחזירה, שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה.<br>2) לא ייחד לה שיעור כתובה והשאר ימכור משום איבה דסברה עיניו נותן בגירושין אבל זה שמגרש על מנת שיחזיר ידעה שלא עשה אלא כדי למכור ואין לה איבה.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה מגרשה) דאין האשה חפיצה, דניחא לה שיהיו על נכסי בעלה הראשון הואיל והם כל שעה בעין שאין רשאי למוכרם, ואין לנו לכופה למחול דינה."	כתובות פא. - פא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכא. תניא הרי שהיה נושה באחיו ומת והניח שומרת יבם, לא יאמר הואיל ושאני יורש החזקתי אלא מוציאין מיבם ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירו ת. מדוע אמר רב נחמן שזו אינה משנה? 	דלא אשכחן תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה שגבייתה היא מדברי סופרים, גם כר' מאיר דאמר שמטלטלים משתעבדים לכתובה וגם כר' נתן שהלוה צריך לשלם למלוה של בעל חובו.	כתובות פא: - פב.		
